תוכן

יט) והכונה היא כמש"ל, כי בזמן גלות מצרים, לא היו מאירים בז"א, אלא בחי' עשר הלבושים דאחוריים דיסוד דאימא, בסוד עשרה דמים כנ"ל, אשר לכן היו החיצונים נאחזים בהם. ועתה בגאולת מצרים, אנו ממשיכין החסדים והגבורות עצמן, שהם עשרה, תוך ז"א. ואנו ממשיכים אותם העשר דמים של הלבושים, שיהיו נבלעים תוך גופא דז"א, ע"ד מ"ש למעלה, כי ז"ס בחי' אות א' שבמלוי ואו של הויה דמ"ה דאלפין, והיא בחי' שם אהי"ה בריבוע העולה ד"ם, כנ"ל וע"ש היטב. ולכן אנו מכונים עתה, בעשר הויות דמ"ה דז"א, שהם סוד ה' חסדים וה' גבורות שבו, שיבלעו בתוכה אלו הי' דמים, תוך עשר הויות דמ"ה ממש, ע"ד מש"ל בסוד שופך דם האדם באדם כו'.